הִיא לֹא יְשֵׁנָה בָּאֲלַכְסוֹן. הָאֲלַכְסוֹן בְּתוֹכָה, מִתְמַתֵּחַ. בַּיּמִים הִיא חוֹשֶׁבֶת יְרֵחִים מְלֵאִים, בַּלֵּילוֹת הִיא חוֹלֶמֶת רְגָעִים נִפְתָחִים כִּפְקָעוֹת הַפּוֹלְטוֹת בְּעוֹנֶג עָדִין אֶת גִּבְעוֹלָן. הִיא בּוֹחֶשֶׁת שִׁירִים בַּקָּפֶה שֶׁל הַבּוֹקֶר נִשְׁאֶבֶת לִמְעַרְבֹּלוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהִיא לֹא מַמְתִּיקָה. פַּעַם הָיוּ בְּתוֹכָה עִיגוּלִים קַלִּים כְּבוּעוֹת.